בזכרתי את תיק היד המעצב הראשון שלי ואיך התחברתי לתיקים

סיפרתי את הסיפור הזה בעבר, אבל זה שווה לבקר מחדש, במיוחד ביום התיקים הלאומי השנתי הרביעי שלנו. נשאלתי ברציפות, “למה תיקים?” והאמת היא שאהבתי תיקים כי הייתי צעיר. כולם מניחים שהגעתי ממשפחה בה אמי הייתה גם חובבת תיקים, אבל זה לא היה המקרה. בטח, היא הגיעה עכשיו, אבל התבגרה, אמי הייתה עסוקה בדשדוש ארבעה ילדים לבית הספר והספורט ומכין ארוחת ערב כל לילה. (כן, היא מאוד אמא, ואני די בטוחה שלמרות שאהיה אמא ​​טובה, אני לא אוכל להתאים את מצוינות האימהות שלה.)

הרבה מהאהבה שלי לתיקים צריכה לסיים עם ההתבגרות בדרום פלורידה, שם משחק התיקים חזק, ומנסה למצוא משהו שיגרום לתלבושת שלי להתבלט. למדתי לבית ספר פרטי ולבשתי מדים משותפים, ולפני הלימודים ואחרי הלימודים בכל יום הייתי באימון שחייה, כך שהשיער שלי תמיד היה ירוק מעט, ריח של כלור, ובלחמנייה מבולגנת. קיום תיק יד טוב גרם לי להרגיש שאני אוכל להראות מעט את הסגנון האישי שלי ולהלביש את המראה הנפוץ שלי. אני זוכר את הפעם הראשונה ששמתי את עיניי על המאמן פוצ’ט, הייתי בכיתה ז ‘והייתי אובססיבית. (כמו כן, אני בטוח שרבים מכם היו גם התיק הזה, אז תודיעו לי בתגובות למטה!) זה היה התיק הראשון שרציתי, והתחלתי לחתוך אותו מכל מגזין שראיתי אותו ולצאת לטיולים אל קניון לבהות בזה.

אמי ואבי בסופו של דבר נשברו ורכשו לי את התיק בגוון המאמן השיזוף הקלאסי עם תבנית החתימה הישנה C, ובאינטרס של הגינות, הם קיבלו אחד גם לאחותי, למרות שהיא לא הייתה מעוניינת כמעט באותה מידה ו סחבתי איתי את התיק הזה, ובסופי השבוע, אחרי תרגול שחייה, בחרתי את החברים שלי לקניון לאכול בייגלה של דודה אן ו”חנות “, התיק הקטן הזה שוכן בגאווה על כתפי. תיק המאמן הזה התחיל את הכל, וקדימה מהירה כמעט 20 שנה אחר כך ואני עדיין חובב תיקים, עדיין ילדה מאמנת, ועדיין מדבר על אהבתי לתיקי מעצבים מדי יום.

זה מתאים אז שלא רק שמאמן הוא מותג שאני עדיין מעריץ, אלא שיש לו גם את העונג לעבוד איתו. מאותו תיק קטן וקטן על התיק בכיתה ז ‘ועד הקולקציות החדשות של המותג תחת סטיוארט ווברס, דבקתי עם המאמן. בזמן האחרון אני סוחב את התיק הסורר של המאמן, ואני אובססיבי לצבעי הסתיו העמוקים עם גוון התכשיט ולמעילי הווריסטי של המאמן-למען אמיתיים, אם אף אחד מעולם לא נתן לך את ז’קט הווארסיטי שלהם בתיכון או במכללה (ידיים מעלה כאן), האם זה לא נראה כמו היצירה הנוסטלגית הכי מסוגננת?

מה היה תיק המעצבים הראשון שלך אי פעם ואיך בסופו של דבר אהבת תיקים?